בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה
אנו בבסרמן צביקה משרד עו"ד, מייצגים את לקוחותינו הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. גם אם "הזהירו אתכם מתופעת "מירוץ הסמכויות" הרי שבזכות נסיוננו הרב בניהול הליכים משפטיים תוכלו להיות רגועים כי יש לנו את הכלים להתמודד עם כל מגוון התרחישים
האפשריים ובכל הערכאות השיפוטיות
בית הדין הרבני
בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל. בתי הדין פוסקים על פי דין תורה ובהתאם להוראות חוק המופנות אל בתי הדין. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של יהודים וסמכויות בענייני המעמד האישי כמו צוואות וירושות.
בציבור קיימת סברה מוטעית שבשעת גירושין , פנייה אל בית הדין הרבני נחשבת לרוב (אך לא בצדק) לפעולה הרצויה עבור הגבר , בעוד שלכאורה עבור אשה מדובר בבחירה פחות טובה. הדבר הוביל לאורך השנים ליצירת תופעת "מירוץ הסמכויות" אך לא כך הם פני הדברים ויש לדון בכל מקרה מקרה לגופו ובהחלט ייתכנו מקרים שבהם דווקא פניה לבית הדין הרבני תשרת את צרכיה של האשה ופניה לבית המשפט לענייני משפחה תשרת את האינטרסים של הגבר.
בית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המשפטית אשר בסמכותה לדון במרבית הסכסוכים הנובעים ממצבים משפחתיים.
סעיף 2 בהגדרות חוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"א – 1995, מגדיר את המושג "בן משפחה" וקובע מי רשאי להגיש תביעות לבית משפט זה. לבית משפט זה קיימת גם סמכויות לדון בעיזבונו של אדם, ובנושאי אפוטרופסות ואימוצים.
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התשע"ה-2014 קובע , כי בכל סיכסוך הקבוע בחוק (בין בני זוג/הורים לילדים/ילד והורה) יש לפנות תחילה לערכאה שיפוטית מוסמכת ולפתוח "בקשה ליישוב סיכסוך" ומשם יופנו הצדדים ליחידת הסיוע לפגישת מהות שמטרתה להציג בפני הצדדים את האפשרויות העומדות בפניהם לליבון המחלוקת.
התקופה בה הצדדים מתדיינים ביחידת הסיוע נקראת תקופת "עיכוב הליכים" . בתקופה זו (גם מבלי שהוגשה בקשה לישוב סיכסוך) ניתן להגיש בקשות לשמירה על המצב הקיים או לסעדים דחופים בלבד. ככל שהליך ישוב הסיכסוך לא הצליח לצד שהגיש את הבקשה שמורה הזכות להגיש ראשון את תביעותיו לערכאה המוסמכת לדון בה.